#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן אמר רבה להביא מים לתינוק שנשפכו חמין שלו, דרך מבוי שלא היה בו עירוב ושיתוף?<p></p><p dir=""rtl"">ומה סבר אביי להקשות, ומדוע לא הקשה בתחילה? ומה ענה רב יוסף?</p>"	"ע""י נכרי.<p></p><p dir=""rtl"">וסבר אביי להקשות מהזאה דשבות היא ואינה דוחה שבת, וא""ל רב יוסף שאין להקשות קודם המעשה אלא אחריו, דבדרבנן מותבינן תיובתא רק אחר המעשה, בשונה מדאורייתא.</p><p dir=""rtl"">ולבסוף שהקשה אביי, ענה לו רב יוסף דיש לחלק בין שבות שיש בה מעשה לשאין בה, שהרי רבה לא אמר לומר לנכרי לחמם.</p>"	<br/>עירובין דף סח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע במבוי של אביי ורבה לא היה שיתוף ועירוב ? ואיזה עצה הציעו לאביי ומדוע לא קיבלה ?	"רבה אין כבודו לחזר, אביי טרוד בגירסתו. והאחרים לא אכפ""ל.<p></p><p dir=""rtl"">ולהקנות להם, אם יבקשו ממנו את העירוב אינו יכול לוותר משלו בכל שבת, וכל כה""ג בטל העירוב.</p><p dir=""rtl"">והציעו להקנות רביעית חומץ בחבית שהוא מסתפק הימנה, ואמר אביי דתניא בברייתא דל""מ.</p>"	<br/>עירובין דף סח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה התי' לסתירת הברייתות, האם משתתפים באוצר שהוא מסתפק הימנו או לא ?	מח' ב&quot;ש וב&quot;ה אי אמרינן ברירה, וכמו שנחלקו בחישב להוציא מת בפתח אי מועלת מחשבתו אחר שמת, לטהר שאר הפתחים, או רק קודם שמת.	<br/>עירובין דף סח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מת בבית ויש בבית פתחים רבים מה הדין ? ומה הדין בנפתח אחד מהם ?</p><p dir='rtl'>ומה הדין בחישב להוציאו באחד מהם או חלון שיש בו דע&quot;ד, בחישב מחיים ואחר מיתה לעניין כלים שהובאו קודם מחשבה ואחריה ?	פתחים הרבה כולם טמאים, נפתח אחד הוא טמא.</p><p dir='rtl'>חישב על אחד הוא טמא והשאר טהורים.</p><p dir='rtl'>לב&quot;ש רק בחישב מחיים, ואל&quot;כ הכל טמא, גם כלים שבאו אחר מחשבה. דאחר שחלה הטומאה על הפתח אינה פוקעת משם.</p><p dir='rtl'>לב&quot;ה גם בחישב לאחר מיתה, ואף לעניין כלים שהיו בפתח קודם מחשבה. דהוברר למפרע.	<br/>עירובין דף סח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הציע רבא בההוא ינוקא דאשתפוך חמימי ? והאם שייך גם כשאמו אוכלת תמרים ?	שישאלו לאמו אם צריכה, ואז יחממו לו אגב אמו.</p><p dir='rtl'>ואף אם אמו אוכלת תמרים שהם צוננים, אפשר דאחזה תונבא, שאינה מרגשת מה אוכלת. ולעולם היא צריכה חמין.	<br/>עירובין דף סח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במעשה דאמר רבא שיפנו כליו לבי נשי, כדי שיוכל לבטל רשותו, ויביאו מים ממבוי אחר לתינוק, אלו שני דברים יש ללמוד בדעתו, ומדוע הם אינם סותרים זא&quot;ז ?	"א. דס""ל יש ביטול רשות מחצר לחצר.<p></p><p dir=""rtl"">ב. דס""ל אין מבטלים וחוזרים ומבטלים, דא""כ לא היה צריך לפנות כליו, אלא יבטל ויביאו מים ויחזירו לו רשותו.</p><p dir=""rtl"">ולדידיה מוכרח דהטעם דאין חוזרים ומבטלים אינו משום דהו""ל כבן חצר אחרת, אלא דלא להוי כחוכא ואיטלולא.</p>"	<br/>עירובין דף סח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלו שתי מחלוקות סברו לתלות את מח' רב ושמואל האם מבטלים וחוזרים ומבטלים והאם התלייה נכונה למסקנא ומדוע ?	"א. מח' ר""א ורבנן אי המבטל רשות חצירו ביטל רשות ביתו. וה""נ פליגי אם הוא ביטול גמור דהוי כבן חצר אחרת.<p></p><p dir=""rtl"">ודחו די""ל דאף אם ביטל רק את חצירו, מ""מ אותה ביטל לגמרי. וגם י""ל דאף אם ביטל גם את ביתו, מ""מ לא הסתלק להיות כבן חצר אחרת. <b>אך לרב אשי מח' רב ושמואל כן תלויה במחלוקת זו.</b></p><p dir=""rtl"">ב. מח' ר""מ ור' יהודה אם מבטל שהוציא גם בשוגג חזר וזכה ברשותו. דפליגי אם הוא עדיין שייך ברשות ואף בזכייה כ""ד זכה בה. ודחו די""ל דלכו""ע אינו זוכה אלא במזיד, ורק פליגי אם קנסו שוגג אטו מזיד.</p>"	<br/>עירובין דף סח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צדוקי יכול לבטל רשות ?	"לת""ק צדוקי כנכרי ואינו מבטל.<p></p><p dir=""rtl"">לר""ג יכול לבטל. ולר' יהודה דמתני' בדעת ר""ג אינו יכול לבטל וכת""ק.</p>"	<br/>עירובין דף סח		
